הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" (קהלת א', ב')"

. הביטוי מסמל תפיסה פילוסופית לפיה החיים, העמל וההנאות תחת השמש הם זמניים, חולפים וחסרי תוחלת קיומית ארוכת טווח (בדומה ל"הבל פה" - אדים הנעלמים).